Happiness is cheap! על זילות האושר….

 

Just noticed this flood of articles on happiness lately. In both media and social platforms. Be it scientific psychological pieces or just rank-‘n-file musings on LinkedIn, FB and such. Everybody seems to be frantic on decryption of the happiness formula, and various gurus – self-professed or adulated (like indefatigable Richard Branson) dispensing wise advice on every virtual corner how to attain this state of bliss.

Now, you have everything here: from meditation guides to spiritual New-Agie cliches, showing you the light to the personal cloud 9, no matter what you are going through in life. Just browse the short and very unrepresentative sample below.

 

 

 

 

 

 

 

The sheer amount of this barrage and the “no matter what you are going through in life” turned my attention to the timing: you see all this excessive attack of pseudo-self-help has been occurring at the height of the most tumultuous period in the last 40 years: at the peak of the geo-political, religious, economic/financial and social  global disintegration.

When billionaires like Branson, Buffett and Gates are preaching that money is not a solution to the legions of unemployed educated masses, pledging their wealth to the common good in 30 years when they are dead, I, personally, see it as a cynical joke: we  don’t care what will happen in 30 years. We need to put the food on the table like….this moment? That would make us really happy…..Why not  support and create jobs now? Make us deliriously happy today by giving us some socio-economic stability, how about that for a practical exercise at attainable happiness?

There is a collective amnesia regarding the not so distant past of just a 20 years ago. In the merry 90s, nobody was pondering on happiness, because everybody were already on the cloud 8, heading for heaven, even in this earthly life. The sky was NOT the limit and the future couldn’t be rosier. Until the the 2000 “bug” when everything went South. And we are walking the desert since. With no light ahead to get out of the tunnel.

So when no one can show any hope for the future, we are swamped with advice to seize the moment, find the happiness inside and in general, to find joy in any crumb that was thrown our way. Nobody cares that demographics are  showing a steep decline in birth rates, millennials are happy to stay with their parents forever, because independent ‘adult’ life does not seem so alluring, that we are turning into solitary unsocial breathing amoebas, able to communicate by texting only, because have no clue what to do in an encounter with a real person.

Yes, bring happiness in when the world around is falling apart.

לאחרונה, שמתי לב למבול כתיבה בנושא האושר. בתקשורת ורשתות חברתיות. אם זה מאמרים פסיכולוגיים מדעיים או הגיגים של “פשוטי העם” בלינקד-אין ופייסבוק. כולם נמצאים בתזזית לפצח את נוסחת האושר, וגורואים שונים – מטעם עצמם או נערצים (כמו ריצ’ארד ברנסון ) מחלקים עצות בכל פינה וירטואלית איך להגיע למעמד מיוחל זה.

ויש מהכל: החל ממדריכי מדיטציה, בואך קלישאות ניו-אג’יות, המראות לך את הדרך לענן ה-9 האישי, לא משנה מה עובר עליך בחיים. ראו כמה מהציטוטים הנבחרים מעלה. הכמות העצומה של המבול הזה, וה”לא משנה מה עובר עליך בחיים” הפנו את תשומת ליבי לעובדה של תזמון: העניין הוא שכל המתקפה המוגזמת הזו של עזרה-עצמית מדומה מתרחשת באחת התקופות  הסוערות ביותר ב-40 שנה אחרונות: בשיא התפוררות גיאו-פוליטית, כלכלית חברתית, דתית עולמית.

כשמיליארדרים דוגמת ריצ’ארד ברנסון, גייטס ובאפט מטיפים שלא בכסף נמצא האושר למיליוני מובטלים משכילים, ומורישים את עושרם לציבור כשימותו בעוד 30 שנה, אני, באופן אישי, רואה בזאת בדיחה צינית: לא איכפת לנו מה יקרה עוד 30 שנה. אנו צריכים לשים אוכל על השולחן…..עכשיו? זה היה הופך אותנו בין רגע לממש מאושרים. מדוע לא לתמוך וליצור משרות עכשיו? הפכו אותנו למאושרים בטירוף על ידי מתנה יפה של יציבות סוציו-כלכלית….מה לגבי זה כתרגיל מעשי של אושר בר השגה?

יש לי תחושה של שיכחה קולקטיבית של עבר לא כל כך רחוק של כ-20 שנה אחורה.בשנות ה-90 העליזות אף אחד לא דיבר על חיפוש האושר, משום שכולם כבר היו עלהענן ה-8, בואך גן עדן, אפילו בחיים ארציים אלה. השמיים לא היו הגבול, והעתיד היה צבוע בורוד חזק בלבד. עד ל”באג 2000″ כשהכל התרסק וטס דרומה. ואנו הולכים במדבר מאז, ללא אור להוציא אותנו מהמנהרה.

אז כשאף אחד לא יכול להראות לנו תקווה לעתיד, אנו מוצפים בעצות לחיות את הרגע, למצוא את האושר בפנים, ובאופן כללי – להנות מכל פירור שנזרק לעברינו. לאף אחד לא איכפת מירידה חדה בילודה, בני דור ה-וואי מאושרים להשאר בבית הוריהם, כי חיים עצמאיים של “מבוגרים” לא נראים כל כך אטרקטיביים, שאנו הופכים לחד-תאים בודדים א-חברתיים, המסוגלים לתקשר רק ב-סמסים, משום שאיבדנו את היכולת לקשר עם  אדם אמיתי.

כן, בואו נדבר על אושר כשהעולם מסביב מתרסק.

Advertisements

5 thoughts on “Happiness is cheap! על זילות האושר….

  1. Hello Vickie,
    Your article “Hapiness is Cheap” was so well written. Your insight in “grabbing” a social, personal issue in this world that your readers have not quite “opened their eyes” to is incredible. Your writing/communication to your readers is comparable to sitting with you and having a wonderful in depth conversation.

    Liked by 1 person

  2. Keith, thank you so much for the feedback. Who knows, maybe one day we will be able to have this conversation in person 🙂

    Like

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s