Pay it forward doesn’t work! משיח אכן לא בא ואף אזני חמורו לא נראים באופק



Just bloody wondering when exactly did we lose it. The human guise that is. Just trying to put my finger on that precise moment when personal cannibalism took over basic human traits of solidarity and compassion. When instead of putting a coin in a homeless person tin, we simply kick them, to speed up their reunion with the Maker and stop polluting our landscape with their dirty rags.

Why am I going through this virtual massive rage fit? Well maybe because rolodexing in my head all my jobless friends and acquaintances, I suddenly realised that was unable to help them. Unfortunately, I am not in a position to personally hire any of them. BUT…have a nice real and online little ‘black book’ with numerous movers and shakers who COULD help, if decided to take their little fingers out of their…….ehm…..pockets and actually move them a little to alleviate “our brethren'” misfortune.  And actually, all in all, there were about 10 people whose CVs I actively peddled to the fat dogs (I do not use feline unfriendly terms), in a naive attempt to be pro-active and make a change. For my own selfish sake – not to be an armchair sympathiser talking the talk and doing nothing.

Not all my friends are the C- level “potential job safety managerial threat” – most are actually rank-and -file professionals who got laid off for various reasons, which had nothing to do with their performance. And I was certainly NOT blindly bombarding my high stationed friends with CVs. I did a careful screening and profiling, trying to inconvenience as less as possible and make the perfect match. What I got was a very cold polite shoulder and an official answer in vein of ‘HR person who will look into it and if there is something suitable’…..Yeah, right! Guess what – there never was.

I am probably the dumbest person in the world because for the life of me cannot understand how even in a tight economic conditions a budget leeway cannot be made for a person or two to be integrated full or part time – just to pull them out of their predicament. Don’t believe it will jeopardise company’s financial strength.  And it’s not that they do not contribute to the business. Because, on the other hand, one can see from all over various cronies getting special jobs tailored for them, not on merit or delivery, but an ephemeral hope that they may justify the fat salaries some way some day.

 

Stupido, stupido ME! 😦

My eyesight  has gone dim, I fail to see the Jesus returning, or Messiah… for that matter. Just blood dripping howling hungry zombies. When did the 3d rate Hollywood fiction turned into a lethal reality?

רק תוהה, מתי לעזאזל איבדנו את זה. את צלמינו האנושי. רק מנסה לשים את האצבע על אותו הרגע המדויק בו קאניבליזם אישי  השתלט על התכונות האנושיות הבסיסיות של סולידריות וחמלה. אותו הרגע בו, במקום לשים מטבע בקופסת הפח של חסר הבית, אנו פשוט בועטים בו, כדי להחיש את איחודו עם בורא עולם ושיפסיק כבר לזהם את הנוף עם סמרטוטיו המלוכלכים.

מדוע אני בפרץ כעס וירטואלי הזה? כי לפתע, כאשר העברתי בראשי את רשימת חבריי ומכריי המובטלים, פתאום הבנתי שלא יכולתי לעזור להם. לצערי, אני לא במצב  להעסיק אותם אישית, אבל….יש לי “פנקס שחור” וירטואלי ואמיתי נחמד של בעלי מאה ודעה אשר יכלו גם יכלו לסייע….אם היו מחליטים להוציא את אצבעותיהם הקטנות מה…אההםםם… כיסים ולהזיז אותם כדי להרים את “אחינו” ממצוקתם. ובסך הכל, היו כ-10 אנשים שאת קו”חייהם אני העברתי באופן אקטיבי ל”כלבים השמנים” (אני נגד כינויי גנאי של חתולים, באופן טבעי), בנסיון נאיבי משהו להיות פרו-אקטיבית ולשנות בקטנה.  זה אך ורק מתוך מחשבה אנוכית לחלוטין לא להיות כמו כל מגלגלי עיניים ונאנחי הכורסה של יום שישי, המכוננים על המצב ועושים – כלום.

לא כל חבריי הם בכירים העלולים להוות “סיכון בטחון תעסוקתי ברמה ניהולית”. רובם, אנשי מקצוע מהשורה שפוטרו מסיבות מגוונות, שלא קשורות לביצועיהם (שהיו טובים+). ואני בהחלט לא ‘הפצצתי’ בצורה עיוורת את מקושריי הבכירים עם קו”ח. אני מיינתי והתאמתי בקפידה, בנסיון לעשות את ה”שידוך” הטוב ביותר. מה שקיבלתי   זו כתף מאוד קרה של תשובה מנומסת בסגנון “מנהלת משאבי אנוש/גיוס תבדוק ואם יהיה משהו מתאים….”  ברור…. נחשו מה? בנתיים, אף פעם לא היה….

אני כנראה האדם הכי מטומטם בעולם, משום שממש לא מבינה איך, אפילו במצב כלכלי קשה, לא ניתן למצוא תקציב להעסיק עוד אדם או שניים אפילו בחצי משרה – רק כדי להוציא אותם מהמשבר. לא מאמינה שזה יסכן את האיתנות  הפיננסית של החברה. ואני לא מדברת על ארגונים קטנים. וזה לא כאילו שאנשים אלה לא תורמים לעסק. משום שמאידך, ניתן לראות  מכל עבר את תופעת ה”מקורבים” שג’ובים חלומיים נתפרים במיוחד עבורם – לא בזכות כישוריהם המדהימים או  הבטחת  ביצועים –  אלא תקווה קלושה שהם יצדיקו את משוכורתיהם השמנות בדרך זו או אחרת, מתישהו.

 אני אכן לא רואה את המשיח באופק, וכנראה שגם לא את אזני חמורו. רק את הזומבים נוטפי הדם מסרט הוליוודי סוג ז’. מי היה מאמין שפיקציה זולה תהפוך למציאות קטלנית?

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s