תקשורת והמגזר העסקי בישראל – מצא את ההבדלים?

לכל מי שמשועמם מהבלוג שלי, אז התשובה לשאלה בכותרת – אין. אין שום הבדלים. מי שרוצה להפסיק לקרוא עכשיו – יכול, ומי שמעוניין בהסבר – ימשיך מטה.

רבות נטחן כבר הנושא של הקשר בין ההון לתקשורת, אך  אצלי נדלקה נורה אחרת – בעקבות קריסת מעריב.

from wikipedia

כנגד המגזר העסקי נטען יותר מפעם אחת שהוא בעצם מגלגל את אותם 20 המנהלים הקבועים מתפקיד לתפקיד, מחברה לחברה – בלי קשר לביצועים. בממוצע כל 5 שנים, הם קופצים מהסופר לסלולר ומשם לפיננסים או בכיוון ההפוך. תוך סיפורי אלף לילה ולילה לגבי ההשבחה המדהימה של החברה (ונחת כלכלי לבעלי המניות), בכלום זמן. להלן עקרון הכלים השלובים  – מועדון סגור ונוקשה של טאלנטים ניהוליים שאמורים להביא איזה ערך מוסף…. שמימושו תלוי בספק. התקשורת בארץ נהנתה לנעוץ, פעם אחר פעם, סכו”ם ביקורת מושחז למדי במחוללים התאגידים האלה, בפסק דין  חד משמעי, שהתופעה בעצם מונעת פיתוח  קריירה וניידות תעסוקתית ממנהלים מנוסים ומוכשרים, הנמצאים במעגלים משניים. חוסמת התקדמות וריענון ארגוני וניהולי. שלא לדבר על השורה תחתונה של החברות, שלא תמיד תומכת בתנאי העסקה מופלגים שחברי מועדון העילית מקבלים. כתבי ועורכי מדורי קריירה ממש התבשמו מחוכמת עצמם.

וראו איזה פלא, מה קורה במדיה המצפונית עצמה? מה קרה לאחר קריסת מעריב? בן צבי לקח קומץ טאלנטים שברובם הגדול תואמים את השקפתו. אלי עזור הודיע שהוא מקים עיתון חדש – סופהשבוע. את מי הוא לקח לשם, את הטאלנטים הנותרים “חסרי הבית”, עלאק (אם אפשר לחשוב שבן כספית וליאורה מביאים “טראפיק”/קריאה. ורותי סיני בכלל כבר בפנסיה). הגוף החדש – אל מוניטור –  גם כן כנראה החתים כבר את כספית ושות’. במעריב היו כמה מאות עיתונאים, תחקירנים  נכון? מה עם המעגלים השניים של כותבים ועורכים שעדיין תלויים באויר בלי משכורת ו”שוקלים את צעדיהם”? כאילו מישהו באמת רץ אחריהם עם הצעות…הם לא הביאו קוראים? הם לא עשו תחקירים?

אם התקשורת הישראלית יכולה לנוע על פנסיונרים+כמה דמויות בודדות נוספות, איזו חוצפה יש לה להעביר ביקורת על המגזר העסקי?! הרי מדובר באותו שוק קטנטן שלא מספיק גמיש או גדול לכל האנשים שרוצים להתקדם בו.

וכמו שקוראים למגזר העסקי לפרוץ חסמים, אולי כדאי שהתקשורת תהיה חוד החנית, דוגמא ומופת להתנהלות נכונה ע”י קידום חבריה היא, באמצעות הענקת הזדמנויות אמיתיות לדור הביניים המיובש ע”י ה”טאלנטים הנצחיים”. כסיסמת השלט התלוי על בית מעריב (מעלה) – איפה הבושה?!

Advertisements

3 thoughts on “תקשורת והמגזר העסקי בישראל – מצא את ההבדלים?

  1. אריה צודק, וגם את. אבל לדעתי לעיתונאי השורה השניה קל יותר למצוא עבודה אחרת. אם כדוברים יח”צנים, או ככותבי תוכן עצמאיים. מה יעשו הטאלנטים, לאחר שיסור חינם?

    Like

  2. רונית, אני לא בטוחה. כל שוק התקשורת, השיווק והפרסום נמצא בקריסה. כמה משרדי יח”צ נסגרו בשנה אחרונה, יודעת? המון, כי אין פלטפרומות וגם הלקוחות לא משלמים. משרדי פרסום פיטרו בסיטונאות במקרה הטוב – אלה ששרדו. חברות קיצצו בתקציבי שיווק, שזה כולל פרסום ויח”צ.

    לגבי כותבי תוכן עצמאיים- – גם זה בתיאוריה. השוק רווי ומוצף ומשלמים גרושים. ראי את זירת ה-xplace

    אני בטוחה שיוולד משהו חדש, כמו האל-מוניטור, אבל שוב – מנסים להניע את התקשורת על עבודה בחינם של עבדים או כמה טאלנטים, שגם אותם מן הסתם קבלו בהרבה יותר זול.

    Like

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s